אמא בת 70

אמא יחידה ומיוחדת שלי.
כתבתי הרבה ברכות בחיים שלי, אני מודה זאת אחת הקשות.
קשה לי להכליל אותך. את לא עונה לשום הגדרה מדויקת.
יש הרבה פנים לאופי שלך, על פניו רובם לא קשורים אחד לשני.
מצד אחד לא כל כך קשה להרגיז אותך,
מצד שני יש לך סבלנות של ברזל לשבת עם נכד עד שיסיים משימה של בית ספר.
את יכולה להיות קנאית לפרטיות שלך ובאותו הזמן ממש לנהל את אירועי ה80 לקיבוץ.
וזה רק קצה הקרחון. את יכולה להסתכל אחורה בגאווה.
רשימת התפקידים והמשימות שלקחת על עצמך במהלך חייך מראים על איכויות נדירות.
חוכמת החיים שלך ביטלו את החיסרון האקדמאי שנראה לי תמיד כמשהו שפספסת.
הרבה לפני עידן הפמיניזם הובלת תהליכים, ניהלת אנשים ולקחת החלטות.
מעולם לא השפלת מבט מול אף אחד, לא משנה מי או מה הוא.
את דעתנית ועם זאת קשובה. לעולם לא תסרבי לשמוע דעה,
ולעולם לא תפחדי להשמיע את דעתך שלך.
גדלת עם משפחה עצומה של כמה מאות אנשים בקיבוץ של פעם, עם אחים לא ביולוגים שעד היום אתם מקיפים אחד את השני, שפיצו על משפחות שכנראה לא היו לאף אחד מכם אי שם בשנות ה50 של המאה הקודמת.
ופיצית את עצמך בזה שהקמת משפחה גדולה, משפחה שתקיף אותך תמיד שלא משנה איפה תהיי,
מישהו יהיה שם בשבילך, לעבור ניתוח, מחלה של ילד או טיול מפנק לחו"ל.
שבעים שנה זה המון זמן במובן מסוים אבל אפילו לא פסיק בהיסטוריה.
אז אני מאחל לך שתמשיכי לכתוב את ההיסטוריה שלך. אני יכול להגיד שאני גאה להיות חלק ממנה. המון בריאות ואושר ומשפחה סביבך.
שתמשיכי להיות פעילה ודעתנית ואמא וסבתא.
שנמשיך כולנו לשבת ביחד על המרפסת מול הכנרת עוד הרבה הרבה שנים.

מזל טוב.
באהבה גדולה בנך הבכור.