דווקא עכשיו טייפר

זהו נגמרו ההכנות. אני באמת נמצא צעד אחד מהספירה לאחור.
אבל דווקא עכשיו שההתרגשות מתחילה לעלות, הדופק עולה, המחשבות בכל פעולה שיגרתית מקבלות זווית ראיה שונה, דווקא עכשיו בא הטייפר.
הטייפר בעולם הריצה היא תקופת מנוחה והורדת קצב האימונים לפני המרוץ הגדול.
במשך 11 החודשים האחרונים מאז אותה שיחת טלפון שבה איתי שאל אותי מה הרצונות שלי מעצמי, עניתי בלי לחשוב, אני מכוון לרגע אחד, יותר נכון לשניים. , הרגע הראשון לעמוד על קו הזינוק של המרתון, השני לחצות את קו הסיום שלו. זה היה פשוט כי ידעתי את התשובה מזמן. 10/01/2014 אני על קו הזינוק של מרתון טבריה!!!
התאריך היה ואני זוכר אותו טוב 06/02/2013.
מאז במשך 11 חודשים בין 3 ל 5 אימונים בשבוע לדעתי אחרי לפחות 1500 ק"מ של ריצה בעשרות אם לא יותר אימונים בתנאים שונים של מזג אוויר, במקומות שונים אבל עם חבורה מקסימה של אנשים שדוחפים אותי ומעודדים אותי בכל שלב בתהליך אני מכוון אל אותם שני רגעים.
במהלך תקופת ההכנה אני מפקיר עצמי לגמרי לצוות המאמנים כל עצה שלהם מתבררת כנכונה, שינוי התפריט, מי יתאים לי נעליים נכונות, לאיזה מרחק, באיזה קצב ומה יהיה הדופק בריצה, הכול מתנקז לאותם שני רגעים. התהליך נראה ארוך למתבונן מהצד, מי שליווה אותי שלא מתחום הריצה, יכול בקלות לומר עלי ועל השותפים שלי לריצה, כי אנחנו קצת מאבדים פרופורציה, אבל אני מניח שכל אחד מאיתנו שיציב לעצמו מטרה החשובה לו, יתעלם מהסביבה שלא תמיד מבינה, בדרך להגשמת חלום ישן או מטרה חשובה עבורו, מי שייכנע לסביבה, ייכנע כנראה לעצמו.
בפועל התהליך של ההכנה חולף במהירות, מאימונים שבזמנו היו לי לא פשוטים שכל עיקרם היה ריצה רצופה של 45 דקות, אני עובר תוך חודשים לדבר על מרחקים של 12 ואח"כ 15 ופתאום חצי מרתון נראה משהו טריוויאלי בדרך לאותם שני רגעים נכספים.
עם עד עכשיו הייתה קבוצה, עכשיו אני זאב בודד, אני פוגש את כולם ב5:50 אבל עד שאני מסיים לרוץ כעבור 20 – 25 ואפילו 34 ק"מ רוב חברי הקבוצה כבר סיימו מזמן את האימון, אבל הגדולה היא בפידבק, בהודעת תמיכה, זה עוזר לא פחות מג'ל באמצע ריצה.
למזלי בתוך הקבוצה הגדולה קמה קבוצה קטנה למרתון תל אביב, נכון זה חודש וחצי אחרי, אבל האימונים כבר בעוצמה גבוהה, אני מקבל שותפים ובעיקר שותפות חדשות לריצה, זוהי זריקת עידוד אדירה בעיקר בימי החורף הקרים, וזוכר בכל צעד את המטרה, שני הרגעים.
חודש וחצי לפני, ריצות ההכנה של 30 ק"מ ו36 ק"מ פתאום רמי מדבר על זמן מטרה לריצה הגדולה, בום! זה מוחשי. אני צולח את שתי הריצות הללו בהצלחה, זמני הריצה טובים והגוף במצב טוב, רק שיישאר ככה, אני מרגיש כבר את שני הרגעים מתקרבים.
ופתאום בא הטייפר, בדיוק שהגוף מתוח כמו קפיץ צריך להוריד קצב, פתאום אימונים קצרים, אני רץ פחות משאר חברי הקבוצה, הגוף כבר מלא באדרנלין שני הרגעים ממש בתווך של פחות מ60 שעות.

זהו נשאר רק להכין את הנעליים, הטייץ הגרביים הנכונות, הכובע, משקפי השמש, שעון דופק, ג'לים ואת כל האנרגיה, שני הרגעים בפתח:
הרגע הראשון יום שישי 10/01/2014 שעה 07:30 הזינוק למרתון טבריה, להיות שם ולהבין שהבאתי את עצמי למקום של עמידה במטרה שהצבתי.
הרגע השני כעבור בערך 3:50 שעות אח"כ בתקווה שהכול יעבור בשלום על קו הסיום.