מה זה אומר לרוץ מרתון?

בדרך כלל כותבים אחרי.
האמת זה נראה טבעי, מזה כ8 חודשים אני מתאמן לריצת מרתון, רוב האנשים מעלים את הדברים על הכתב אחרי הריצה האחרונה המסכמת, זאת ששואפים אליה מאותו רגע לא ברור שבו מחליטים החלטה שאומרת: אני מתכוון לרוץ 42 ק"מ לעשות את זה ולא לשכוח את 195 המטרים בסוף. אבל היום מתחשק לי לשתף אתכם בסתם יום רגיל של אנשים שרוצים לרוץ מרתון.
זה מתחיל בדרך כלל ביום שבת בערב, תוכנית האימון השבועית נחשפת. יש המון מתח סביב הנושא ובעיקר סביב השאלה כמה רצים בשבת? התשובה לשאלה הזו מבחינתי השבוע היא 30 ק"מ, אכן הקלה גדולה, שבוע שעבר זה היה 36 ק"מ. אבל אז מסתכלים פנימה לתוכנית ומגלים שמחות קטנות. אחת כזו היא הריצה של יום רביעי, לא משהו מיוחד סתם 18 ק"מ בקצב קל. לאלו מבינכם שלא מהתחום מדובר על ריצה של קצת פחות משעתיים. כן רצוף!!!! אני יודע שחלק מכם שאלו את השאלה הזו. אז אני אתעכב ברשותכם על יום רביעי, המשימה 18 ק"מ וככה זה הולך. בשעה 12:30 הראשון מביננו יוצא להפסקת צהרים או תקוע בישיבה משעממת, עובר על התוכנית השבועית מבין את הברוך של הערב ושולח הודעה:
יוצא לרוץ הערב בשעה 20:00 ל18 לפי התוכנית מי מצטרף. עד השעה 14:00 הרשימה נסגרת עד 14:15 קובעים נקודת מפגש. זהו אין דרך חזרה כבר קבענו עם 5 אנשים בערב, כולם עובדים, כולם בעלי משפחות, אם הם יכולים להגיע, גם אני אמצא זמן. עכשיו חשוב לאכול טוב בצהריים, נוותר על הסנדוויץ', היום נלך על חזה עוף בגריל + פחמימה+ ירקות מאודים ולא לשכוח, כל חצי שעה כוס מים. השעה 18:00 אנחנו אנשי משפחה, באופן מוזר ארוחת ערב מוקדמת, מקלחות לילדים בזריזות, השכבה מוקדמת, או שמקפיצים את סבתא. העיקר בשעה 19:15 מתפנים להתחיל להתארגן. קודם כל אוכלים משהו קל, שותים עוד כוס מים. אחר כך בוחרים בגדים, בודקים מה מזג האוויר ווטס אפ לחבר, "מה מצב הרוח במודיעין?" חולצה קצרה / ארוכה? טייץ או מכנס ריצה? לקחת ג'ל? לקחת חגורת מים? אין ברירה, שמים נעלים נשיקה לילדים שלא מבינים למה ב19:40 הם כבר בפיג'מות ויוצאים החוצה, השותפות לריצה אוספות אותי ואני לא יכול לאחר עכשיו תרשו לי קצת להיכנס לתיאורי אווירה. השעה 20:00 הטמפרטורה נעה סביב 12 מעלות די קר והרוח בלתי נסבלת. אנחנו נמצאים בקצה של חניה במתחם קניות. האנשים סביבנו יוצאים מהסופר או מארומה, אנחנו מתלבטים בזריזות האם לרוץ עם או בלי כפפות. מי זה אנחנו? 6 אנשים בגילאים 35 – 50 שאת רובם לא הינו פוגשים מעולם אם לא הינו רצים איתם. היום אני הולך לבלות איתם שעתיים, בלי טלפונים, טלוויזיה, מחשב, ילדים או כל דבר אחר שיכול להפריע. יצאנו לרוץ, ההתחלה, 3.5 ק"מ של עליה נגד הרוח, אנחנו כנראה לא נורמליים לחלוטין. ג. אחראית המסלול מכוונת לפי האפליקציה מתי סוטים מהשביל בדיוק ל 700 מטר כל כיוון, כדי שנסגור 18 בול, הכי מבאס זה לאסוף ק"מ בסוף. קשה לרוץ היום, הרוח לא נעימה והמסלול הוא עליות וירידות בלבד אין מישור, מה שמקשה על הריצה, בקיצור לא משהו. הדינמיקה כבר קבועה, כבר כמעט אין מה לחדש, רובנו חוזרים על אותם סיפורים שפשוט לא מסוגלים לזכור למי או מתי סיפרנו אותם.
אנחנו כבר אחרי שעה ריצה, כמו בהפסקת עשר בכיתה, כל אחד שולח יד לכיס סודי, מוציא ג'ל, ומרוקן את תוכן השקית לתוך הגוף וממשיכים.
אצלי תמיד הדרך חזרה עוברת מהר יותר, אל תשאלו למה, אין לי הסבר.זהו סיימנו ברכות לג. המסלול היה מדויק, 18 ק"מ בול בנקודת הסיום, קצת מתיחות והבייתה. בבית כולם כבר ישנים, עכשיו צריך לאכול ולא סתם משהו, בכל זאת שרפנו 1500 קלוריות, צריך להחזיר אותן בחזרה.יש תחושת סיפוק שיצאנו לרוץ היום, שניצחנו את הכבדות. אבל לא שוכחים, יש בין 4 ל 5 אימונים בשבוע, זה היה רק אחד. אורך החיים הזה נמשך כבר כמה חודשים טובים. לי יש מזל אני ארוץ במרתון טבריה בעוד שבועיים, לחמישה האחרים יש עוד חודש וחצי של אימונים עד המרתון בתל אביב, זה עוד 450 ק"מ ריצה בקרוב. לפעמים אני חושב שאנחנו לא נורמליים, הרבה מהסובבים אותנו מסכימים איתי, אבל האמת היא שריצת המרתון היא אתגר גדול, להתאמן לקראתה ולהגיע מוכן, זה אתגר גדול וקשה בהרבה.